ט' באב תשעח, השנה הקינות מתנכזות מהעבר אל ההווה באופן ישיר. הבכי על השבר בינינו, בין זרמי היהדות, השבר הרעל והכעס בינינו לבין שכנינו בעזה, ויהירות והפחד שהובילו לחוק הלאום המפריד ביניו לבין חלק כה גדול של אזרחי הארץ, העוורון ללב ולנפש של האזרחים הגאים, המבקשים להקים משפחות ולגדל ילדים, ומבחינתי, אולי הנורא מכל, ההתכחשות לאדמה ולים שממנו אנחנו ניזונים, הויכוחים על אסדות הגז שעלולים לזהם את החופים ולפגוע באופן בלתי הפיך בחיים בים. ההקלטה של הקינה הזאת נעשתה דווקא במנזר אמאוס, בארוע שאיחד יהודים ונוצרים.
עֲלֵי אַרְמוֹן אֲשֶׁר נֻטַּשׁ, בְּאַשְׁמַת צֹאן עֲדָרֶיהָ,
וְעַל בִּיאַת מְחָרְפֵי אֵל, בְּתוֹךְ מִקְדַּשׁ חֲדָרֶיהָ.
